במָרְבַד ההיסטוריה הרחב של מסורת היוגה, ישנם מפגשים שמהווים עדות עוצמתית לאוניברסאליות העל-תרבותית של חכמה רוחנית. השיח בין סוּלבְּהא והמלך גָ’נָקָה, כפי שמופיע בספרה של גיטה איינגאר Yoga – A Gem for Women, הוא אחד מהרגעים המכוננים הללו, אשר מאתגרים את הבנתנו אודות מגדר, תבונה וסמכות רוחנית בהודו העתיקה.
הסיפור נפתח עם דמותה של סוּלבְּהא, בתו של המלך פְּרַדְהָאן, אשר בחרה במסלול בלתי שגרתי עבור נסיכה. במקום לאמץ את הפריבילגיות המלכותיות, היא הקדישה את עצמה ללימוד מעמיק של היוגה, והפכה בקיאה ברבדיה הפילוסופיים והמעשיים. שליטתה הרבה ביוגה הובילה אותה לבסוף למפגש אגדי עם אחת מהסמכויות הרוחניות המכובדות ביותר של אותה תקופה.
המלך גָ’נָקָה מִמִּיטְהִילָא לא היה שליט רגיל. הוא היה ידוע כראג’ה־רישי (מלך־חכם) ואביה של סִיטָה, ונודע בתבונתו וידיעותיו ביוגה. חצרו שימשה מרכז לשיח פילוסופי, שבו נדונו השאלות העמוקות ביותר על אודות הקיום והשחרור. בסביבה רבת־ההדר הזו, התייצבה סוּלבְּהא מול המלך, על מנת לאתגר את הבנתו אודות יוגה ושחרור.
בלב השיח בין השניים עמדה השאלה על טיבו של שחרור אמיתי. גָ’נָקָה, ממעמדו כמלך שהשיג תובנה רוחנית תוך כדי שלטון בממלכה, ייצג גישה מסוימת אל מוֹקְשָה – השחרור. אולם סוּלבְּהא הביאה עמה תובנה שונה, אשר לבסוף התגלתה כתובנה עמוקה ומדויקת יותר.
משמעות המפגש ביניהם חורגת בהרבה מעבר לתוצאתו המיידית. לפנינו אישה, שנכנסה אל תוך מרחב מסורתי של שיח פילוסופי גברי, והפגינה לא רק שוויון אלא אף עליונות בהבנת עקרונות היוגה העמוקים ביותר. ניצחונה על המלך גָ’נָקָה היה יותר מהישג אישי; הוא היווה הצהרה עוצמתית על כך שחכמה רוחנית היא חובקת-כל, ואיננה כפופה למגדר או למעמד חברתי.
לסיפור זה נלווה הד חזק במיוחד כאשר מציבים אותו לצד סיפור נוסף שגיטה איינגאר משתפת בספרה – סיפורה של מָדאלָסָא, אשתו של המלך רִטוּדְהְוָוגָ’ה. לאחר שרשרת אירועים דרמטיים שכללו מוות ותחייה, מסעה של מָדאלָסָא אל מומחיות יוגית משמש עדות לכוחה מחולל-השינוי של היוגה. הודות לתרגול היוגה, היא לא רק השיבה לעצמה את הידע שהיה לה בעבר, אלא אף התעלתה עליו – והגיעה למדרגת “מומחית גדולה ביוגה”.
סיפורים אלו, אשר הועברו מדור לדור והובאו שוב על ידי גיטה איינגאר, משרתים כמה תכליות: הם מערערים על תפיסות עכשוויות בנוגע לתפקידי מגדר בתרגול הרוחני; הם מדגימים את עומק התרומה של נשים למסורת היוגה; וממחישים על יכולתה של היוגה לשמש לא רק כנתיב לשינוי אישי אלא גם דרך לשינוי חברתי.
ניצחונה של סוּלבְּהא בשיח עם המלך גָ’נָקָה עומד כתזכורת חיה לכך שתבונה רוחנית אינה מכירה בגבולות של מגדר, קאסטה או מעמד. הוא קורא לנו לבחון מחדש את התפיסות המוקדמות שלנו אודות סמכות רוחנית, ומזכיר לנו שדרכה האמיתית של היוגה הייתה מאז ומתמיד דרך אוניברסאלית, הפתוחה לכל מבקש אמיתי.
בזיקה לתקופתנו אנו, כאשר שאלות על שוויון מגדרי וסמכות רוחנית ממשיכות לצוף ולעלות, הסיפורים העתיקים הללו מציעים השראה והכוונה. הם מזכירים לנו שחיפוש אחר חכמה יוגית תמיד חצה גבולות חברתיים, וכי הבנה רוחנית אמיתית איננה תלוית מגדר.
דרך הסיפורים הללו, גיטה איינגאר לא רק משמרת נרטיבים היסטוריים חשובים, אלא גם מציבה יסוד להבנת הפוטנציאל של היוגה ככלי לשינוי – אישי וחברתי – בימים אלו. סיפוריהן של סוּלבְּהא ומָדאלָסָא מזכירים לנו כי דרכה של היוגה הייתה, ומחובתה להישאר, פתוחה בפני כל מי שמבקש את חכמתה בלב שלם ובנפש חפצה.
תודה לשחר קייזר עם העברית
